אורי שפיר -מתפלל אל ה'לא-כלום'

אורי שפיר מדבר על האתגר של ייצור חומר תנועתי ועל הפרקטיקות שהוא ממציא בסטודיו כדי לפרק דפוסים מסורתיים של רצפים וקומבינציות ולגלות את החומר שנוצר כדבר חי, פתוח ומגיב. שהות ב'לא-כלום', deviation, נקודת אפס, שאלות כמו how are you? ודימוי הטריקסטר – הם דרכים עבורו לחיבור חומרים. הוא מחפש איך לפרק את הכוריאוגרפיה ממנגנוני כוח ושליטה על רקדנים, ומציע לחשוב על ביצוע כתהליך של גילוי ופרשנות. 

ד"ר ארז מעין שלו מדגיש בתגובתו ששפיר מבטא אידיאל של פרפורמנס חי – חיפוש מתמיד אחרי חיות שמתאפשרת רק במפגש החי עם הקהל. הוא מזהה ביצירתו של שפיר עמדה מרדנית אל מול שעתוק ומסחור של כוריאוגרפיה, וקושר זאת לתפיסה של פגי פילן על פרפורמנס שמתקיים רק ברגע עצמו, לא ניתן להעתקה ובו כל רגע שונה מקודמו, כדבריו של הרקליטוס: ״אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים״.